פסק-דין בתיק עת"מ 1941-09-11

זוהי עתירה להורות למשיב לאפשר את כניסתו של העותר לארץ לתקופה של 14 יום.

העותר הגיע לישראל אתמול מרומניה. לטענתו, הגיע לבקר ולטייל בתל אביב, ירושלים וים המלח, בלא שהזמין בית מלון.

העותר טען כי הוא מכיר ישראלי בשם צביקה נפתלוביץ', אותו הכיר ברומניה לפני כשנה, ועל פי ידיעתו, אותו נפתלוביץ' עובד בבנייה.

העותר עצמו עובד לדבריו כדי ג'יי. בקר הגבול קבע כי ברשות העותר אין כרטיס טיסה חזרה, אולם עניין זה התברר כשגוי.

קודם לבירור שנערך במהלך הדיון על ידי אנשי יחידת עוז,טען העותר כי יש בידיו כרטיס טיסה חזרה וכי מועד טיסתו חזרה לרומניה הוא 15.9.11. מבירור שנערך על ידי אנשי יחידת עוז, התברר כי אכן בידי העותר כרטיס טיסה חזרה לרומניה, אולם כרטיס טיסה זה הוא ליום 19.9.11.

מכאן ברור שהעותר עצמו אינו יודע מהו המועד הנכון בו הוא אמור לעזוב את ישראל.

במהלך התשאול שעבר העותר בשדה התעופה, התקבלה שיחת טלפון מאדם שהציג את עצמו כצביקה נפתלוביץ', והוא הביע עניין בעותר.

באותה שיחה, סיפר אותו אדם שהוא הזמין את העותר לישראל משום שבכוונתו לפתוח ברומניה בית עסק העוסק בקופסאות שימורים, ומכיוון שבבאר שבע קיים מפעל כזה, הוא רצה שהעותר ילמד את העבודה כאן. עוד ציין אותו אדם כי אין באפשרותו לערוב לעותר.

נראה כי גרסתו הראשונית של העותר, לפיה בא לישראל לצורך טיול בלבד, נסתרה על ידי אדם שהעותר עצמו נקב בשמו.

מכיוון שכך, אני סבור שהחלטת אנשי משרד הפנים, בנסיבות העובדתיות הללו שלא לאפשר את כניסתו של העותר לישראל, הייתה החלטה סבירה.

יש לזכור כי סמכויותיו של שר הפנים בעניין מתן היתר או סירוב כניסה לישראל, הן סמכויות רחבות מאוד, ושיקול הדעת שלו רחב גם הוא.

בנסיבות, כפי שהן מתוארות לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטתו של המשיב, מאחר וההחלטה נראית לי סבירה על פניה, על פי מכלול העובדות שהיו בפני פקיד משרד הפנים.

מכיוון שכך, אני דוחה את העתירה.

<#3#>

ניתן והודע  היום ה' אלול תשע"א, 04/09/2011 במעמד הנוכחים. 

הוקלד על ידי: טלי שמואל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: